Christian IX ומה ניתן ללמוד על מערכת הרווחה בדנמרק - רשמיי טיול
דנמרק מוכרת כמדינה בה האנשים דיווחו על רמת האושר הגבוהה ביותר בעולם. לא פלא. 5 ימים בקופנהגן - בירת דנמרק יצרו אצלנו את ההבנה ראשונית איך זה קורה. העיר נקייה, נוחה, מסבירה פנייה לאזרחים ולתיירים. התחבורה הציבורית יעילה, שבילי אופניים בכל מקום (ולא נצפה זוג אחד של אופניים חשמליים...). מזג האויר קריר, הסביבה ירוקה ומודעת מאד לאיכות הסביבה. כריסטיאן ה-9 ששלט בדנמרק בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (ודמותו המפוסלת על גבי הסוס עומדת בפתחו של בית הנבחרים הדני), הניח את היסודות הראשונים למה שמוכר היום כמדיניות הרווחה המתקדמת והשיוויונית ביותר בעולם.
האידיאולוגיה אינה תלויה בהתערבות בתהליכי השוק, אלא יצירת מנגנוני חלוקה מחדש של העושר והכוח הכלכלי. המנגנונים הללו הם: איגודים מקצועיים והסכמים קיבוציים, המשנים באופן מהותי את יחסי הכוחות בין ההנהלה ובין העובדים; בעלות קולקטיבית על רוב ההון, המבטיחה חלוקה שוויונית של אותו חלק בהכנסות הייצור המשולם כרווח; וחלוקה מחדש של ההכנסות באמצעות מיסוי פרוגרסיבי, שירותים ציבוריים, היוצרים שוויון בין מי שעובד ומי שאינו יכול לעבוד, ובין משפחות עם ילדים וללא ילדים. כתוצאה מכך מערכת הרווחה של דנמרק (ושל שאר מדינות סקנדינביה) היא חזקה ונטועה עמוק במורשת הפוליטית שלה. היא נותנת רשת ביטחון לאנשים עובדים בעת מחלה, יציאה לחופשת לידה, אבטלה או זיקנה. מצידו השני של המטבע, תשלום המיסים בדנמרק גבוה ביותר. מדרגת המס הראשונה עומדת על 38%!
נותרנו מהורהרים: חלוקה מחדש של העושר, תחושה של שיוויון, שקיפות, הגינות, איגודים מקצועיים והסכמים קיבוציים שתורמים לחוסן הלאומי ותחושה בסיסית של הוגנות בין מערכות השלטון לבין האזרחים אותן הן משרתות.