על משמעות ותפוקה על הדרך להגביר פרודוקטיביות בעזרת מתן משמעות 5 כיוונים אפשריים

מנהלים רבים עסוקים בשאלה איך לגרום לעובדיהם להיות יותר מסורים, איך להגדיל את הפיריון ולעורר את המוטיבציה. סטארט-אפים העוברים משלב היזימה לשלב העבודה השוטפת, שואלים את עצמם לא מעט איך לשמור על חדוות היצירה והמסירות לעבודה, גם כשהארגון מתייצב והעבודה הופכת לשגרתית יותר. שני חוקרים מרתקים נותנים את הדעת על הסוגייה הזאת תוך בדיקת המשמעות שהעבודה נותנת לעובדים.

אדם גרנט, אחד החוקרים הצעירים והמוכרים בתחום, בדק משמעות בדרכים שונות ומקוריות. באחד מניסוייו הוא בחן עד כמה צוות רפואי בבית חולים מקפיד על שטיפת ידיים. הוא תלה שני שלטים מעל שני כיורים. על אחד מהם נתלתה ההודעה הבאה: "שמירה על היגיינה מונעת מכם להידבק במחלות", ועל הכיור השני הנוסח היה: "שמירה על היגיינה מונעת מחולים להידבק במחלות". את השפעתם של השלטים העריך גרנט על ידי מדידה של כמות הסבון שנצרכה בכל כיור. התוצאה הייתה מובהקת: בעמדה השנייה השתמשו ב-45% יותר סבון.

גרנט מאמין בנכונות של אנשים לעזור. העזרה לדבריו, איננה אויבת הפרודוקטיביות ואינה גונבת את הפוקוס ממנה, אלא היא המקור השופע, הכוח שמניע יעילות ויצירתיות מוגברות. השאלה שתמיד מעסיקה מנהלים וחוקרים בתחום הארגוני היא כיצד לתכנן את העבודה כך שהעובדים ייהנו ממנה וירצו להמשיך בה. בעבר נהוג היה לחשוב כי המעסיק צריך להניע את עובדיו בתמריצים אישיים המוכרים: שכר, כמובן, אבל גם עבודה מעניינת במהותה, או כזו המציעה אפשרות להתקדמות בקריירה. גרנט מפתח הנחת יסוד אחרת על פיה מקור ההנעה הגדול ביותר שעוד לא נוצל, הוא תחושת השירות לזולת. על פי גרנט, ההתמקדות בתרומה של עבודתנו לחייהם של אנשים אחרים, טומנת בחובה את הפוטנציאל להפוך אותנו לפרודוקטיביים.

דן אריאלי, חוקר ישראלי העוסק בסוגיית המוטיבציה והשפעתה על הכלכלה, דן בסרטון טד המעניין הזה בשאלה מה הגורמים שיהפכו אנשים לעובדים מוטיבציוניים ופוריים יותר. הוא עוסק בסוגייה כיצד משמעות בעבודה יכולה להגביר את הפיריון. בהרצאה הוא מציג סיטואציות בהן עובדים עסקו תקופה ארוכה בפרויקטים חשובים ומעניינים ורגע לפני מימושם הם בוטלו על ידי ההנהלה. כיצד בסיטואציה כזו יכולים המנהלים להתמודד עם תחושת הייאוש והתסכול ולשמר את המוטיבציה של העובדים האלו. אריאלי ממשיג שני סוגי מצבים בעבודה: מצבים בעלי משמעות ומצבים סזיפיים. מצב סזיפי הוא מצב בו העבודה עקרה, היא מחזורית וחסרת תוכלת (כדוגמא הוא נתן סיטואציה בה אסירים נדרשים לחפור בור, לכסות אותו לחפור אותו שוב באותו המקום), בעוד שעבודה בעלת משמעות היא עבודה בה נוצרת תחושה של התקדמות ושל ערך.

כיצד נוכל כמנהלים ומנהלות להגביר פרודוקטיביות בעזרת משמעות?

קבלו 5 כיוונים אפשריים:

1. לתקשר - עיזרו לחבר את חלקי הפאזל לתמונה גדולה

ספרו לעובדים בכל הרמות של הארגון לאן פניו של הארגון, מה התכניות האסטרטיגיות ועד כמה עבודתם תורמת לדרך ולהצלחה של הארגון.

2. לזהות בכשלון גם את היבטיו החיוביים

גם בפרויקט שלא צלח ניתן לאתר את נקודות החוזק, ללמוד מהן ולהשתמש בהן בפרויקטים אחרים.

3. מה ניתן ללמוד מפרויקט שהתבטל

גם מתוך פרויקט שלא התממש ניתן ללמוד ולהפיק לקחים. העובדים המתוסכלים יתאוששו מעט, אם תינתן להן האפשרות לספר על הפרויקט בפני כל החברה ולאפשר דיון מה מתוך עבודתם הקשה יכול להביא ערך בפרויקטים וביחידות אחרות.

4. לתקשר לעובדים עם כמה עבודתם תורמת ללקוחות הסופיים של החברה

גרנט מוכיח שכאשר עובדים יודעים שהלקוחות נהנים ונתרמים מהעבודה שלהם - הפיריון שלהם עולה. (ניתן לקרוא פה עוד על הניסוי המעניין שערך במוקד טלפוני)

5. התנדבות למען הקהילה

לפרויקטי התנדבות בקהילה מעוררת את התחושה של העובדים שהם מצויים במקום שעושה טוב ונותן משמעות לעולם. לפרויקטים כאלו השפעה ניכרת על תחושת הערך והמשמעות שמקום העבודה מקנה לעובדיו, גם אם מדובר בשעות ספורות בלבד.