לגייס "אחד משלנו"? – הטיות בתהליכי גיוס והחשיבות של Diversity במקום העבודה

ליבו של תהליך הגיוס הוא היכולת של המראיינים לנבא עד כמה מועמד יצליח כעובד.

כשאנחנו מראיינים, אנחנו נתונים לעולם שלם של הטיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו, מבלי שנהיה מודעים לכך. מקורן של ההטיות נובע מהסביבה התרבותית שלנו, מהנחות מוקדמות, מסט הערכים, ובואו נודה, לעיתים גם מסטריאוטיפים ודעות קדומות.

בסדנאות הכשרה למנהלים ניתן לשמוע לא אחת משפטים כמו: "אני לא צריך לראיין בכלל, ברגע כשכף רגלו של המועמד דורכת בחדרי, אני כבר יודע אם הוא מתאים או שאינו מתאים, כל השאר הוא נימוס וביזבוז זמן".

לכן אנחנו מקדישים פרק שלם בהכשרה לסוגי ההטיות. מטרתו של הפרק הזה היא ללמד את המנהלים, שההטיות הללו, לא רק שאינן הוגנות, אלא גם גורמות להם להחמיץ עולם שלם של מועמדים איכותיים, רק משום שהתיישבו במשבצת הלא-נכונה של ההטיות המובנות שלהם.

לא אחת ניתן לפגוש חברות סטארט-אפ בהן כל העובדים הגיעו מיחידה טכנולוגית אחת. שיטת חבר-מביא-חבר המוערכת כל כך ובווליום גבוה. יש לכך יתרונות רבים – התקשורת פתוחה, בסיס הידע אחיד, היכולות דומות. אך החיסרונות בתפיסה הזו הם מחסור במקורות של יצירתיות, רעיונות מקוריים לפתרון בעיות, זוויות ראיה אחרות ועוד.

תפיסת ה-Diversity - מגוונות במקום העבודה – המקבלת מקום ותאוצה בארגונים רבים, היא שהעסקה של כוח אדם מגוון שמגיע מ"בתי גידול" שונים, היא נכונה לא רק כי היא מאפשרת שיוויון תעסוקתי, אלא גם עסקית. ככל שכוח העבודה מגוון יותר מבחינת השכלה, תרבות, גיל, מגזר, מוצא – הרעיונות, הפתרונות, החשיבה מובילים להישגים ותוצאות עסקיות טובות יותר.

ולמי שרוצה להכיר את הנושא באופן קליל ובלתי אמצעי, מומלץ לצפות בסרט "המתמחה". רוברט דנירו כמנהל בכיר בפנסיה המבקש להשתלב כמתמחה זוטר בחברת אינטרנט גדולה ומצליחה, ומביא איתו את איכויות הגיל והניסיון. על הדרך הוא מדגים את הרעיון יותר מאלף מילים מלומדות.

קישור לטריילר של הסרט "המתמחה"