על תנאי העסקה ותחושת שייכות - המקרה המוזר והמעניין של וולט

מה הקשר בין שליחי וולט לתקיפת מפגינים ובהפגנות?

לא מעט דיווחים אודות תקיפה של מפגינים על ידי שליחי וולט, משכו את תשומת ליבי לאחרונה. זה נשמע מפחיד ומטריד, כמו כל אירועי התוקפנות והאלימות הגואים אצלנו לאחרונה. אבל גם מוזר. מדוע דווקא השליחים של וולט מעורבים בתקיפות? מה הקשר בין שני המרכיבים של המשפט הזה?

האם יש לזה קשר ואפילו קלוש לעובדה שהשליחים של רשת המזון הפורחת שזכתה לעדנה רבה בימי הקורונה, מועסקים כולם כקבלני משנה או ספקי שירות. הם אינם עובדים שכירים או ישירים של החברה, אלא מקבלים את שכרם דרך חשבונית או דיווח על כמות המשלוחים שהם עשו.

חשוב לציין שוולט עצמה הזדעזעה מהמעשים ומיהרה להפסיק את ההתקשרות עם השליחים האלימים.

כלכלת החלטורה (Gig Economy) רגע קצר: כלכלת חלטורה היא אחת התופעות הרווחות בעת האחרונה. היא הגיעה במקביל לפריחתן של אפליקציות קהילתיות-שיתופיות דוגמת אובר, אייר בי אן בי ואחרות. ניתן למצוא יותר ויותר ארגונים טכנולוגיים המעסיקים את עובדיהם בשיטה הזאת. לצד האפליקציה שאינה מחזיקה בנכסים ממשיים (לאובר אין מכוניות ולאייר בי אן בי אין בתי מלון) כך אין להם גם עובדים אלא "שידוך תעסוקתי זמני" בלבד.

אז האם יש קשר בין שיטת ההעסקה לרמת האכפתיות של העובדים לשמה הטוב של החברה בה הם עובדים?

נראה שזאת אפשרות סבירה. כמה וכמה פרסומים התייחסו לסוגיה הזאת.

לדוגמא, לאה לב בווידאו קצר, תזזיתי ומתריס, שואלת מתי שמענו לאחרונה על מעורבותם של שליחי ׳תן ביס׳ בתקיפת מפגינים? (ראו וידאו ) ובאתר החברתי ׳המקום הכי חם בגיהנום׳ מנתחים את האופן שבו וולט הגיבה לתופעות התוקפנות של שליחיה וטוענים ש"האופן בו וולט מתייחסת לאירוע מדגיש את היחסים המורכבים שלה עם שליחיה, כשהיא לא מכירה ביחסי העסקה עמם ולטענתה השליחים הם עצמאיים בעלי עסק משל עצמם..."

אז מה כדאי לנו לקחת בחשבון כשאנחנו בוחנים את שיטת ההעסקה של עובדינו?

כאשר בוחנים את שיטת ההעסקה של העובדים שלנו, לרוב נבדוק את הרווחיות שלהם, את גמישות ההעסקה, את האופן שבו נפיק את המקסימום מכוח העבודה וגם נוודא התייעלות, חסכון ומקסום של רמת המוטיבציה. במקביל, כדאי לנו לזכור עד כמה כל אלו משפיעים על המחוייבות ועל הסכנה לפגיעה בשם הטוב של הארגון שלנו, כמרכיבים חשובים במשוואה הזאת.

עובדים שמועסקים על ידי אלגוריתם (כפי שמופיע במאמר מעניין בהארץ - ראו קישור פה למטה) מועסקים ככוח עבודה זמין וזול, שניתן להקפיץ ולבטל בכל רגע נתון. בסיטואציה כזו, כשהעסקה היא קפריזית ותובענית, ניכר שקשה לדרוש מהעובדים גם להיות השגרירים של מקום העבודה שלהם ולגלות איכפתיות לשמו הטוב.

גם בתקופת הקורונה. תרצו לשמוע עוד על התהליך?

תרצו להתייעץ איתנו איך להתאים את מערך הגיוס לתקופת הקורונה?

אנחנו כאן. צרו קשר

מוזמנים להציץ פה למטה במקורות השונים לכתיבת הפוסט הזה.

הפודדקסט של כאן - חיות כיס - מה הבעיה עם השליחים של וולט

המקום הכי חם בגיהנום - גל של תקיפות מצד שליחי וולט גלובס - להתאים את אסדרת שוק העבודה כלכלת חלטורה הארץ - כשהבוס שלך הוא אלגוריתם, לך תמצא את מי שעוסק בכוח האדם